פסק-דין בתיק ת"א 7105/05

לפני תביעה כספית להחזר סכום של 3,440,000 ש"ח, שלטענת התובע אמור היה הנתבע להחזיר לו לאור הסכם ביניהם, לפיו ערב הנתבע להחזר השקעת התובע בחברה משותפת שהקימו בגרוזיה.

רקע כללי

1.         התביעה  הוגשה בסדר דין מקוצר, ואולם הצדדים הסכימו, למען יעילות ההליך ליתן רשות להתגונן, ולדון בתביעה העיקרית בהקדם, וכך נעשה.

התובע אזרח ישראלי, הינו איש עסקים ובעלים של חברה המנהלת רשת חנויות לתכשיטים, וכן עוסק הוא בהשקעות ומיזמים שונים בארץ ובחו"ל.

התובע הכיר את הנתבע, אף הוא אזרח ישראלי, בהיותו לקוח שלו. במשך הזמן נקשרו ביניהם יחסי ידידות ואמון.

הנתבע הציע לתובע להיות שותף בהקמת קאנטרי קלאב ומרכז שעשועים בטיביליסי שבגרוזיה (להלן: "העסקה"). לאחר שהתובע ביקר בגרוזיה וראה את המקום ואת התכניות, ואף הכיר את השותף הנוסף לעסקה, מר פאבל רובאקיצי (להלן: "פאבל") שהינו קרוב משפחה של הנתבע. פאבל הוצג לתובע כאזרח גרוזיה וחבר פרלמנט, בעל מעמד רם דרג ובעל קשרים במוסדות השלטון שם.

בשנת 2000 ערכו התובע והנתבע מספר נסיעות עסקים משותפות לגרוזיה, והקימו עם פאבל חברה לצורך העסקה, באופן שחלקו  של התובע 60%, הנתבע 30%, ופאבל - 10%. החברה נרשמה ביום 28.11.00.

2.         ביום 10.2.02 חתמו התובע והנתבע על הסכם שותפות בקשר עם עסקיהם המשותפים (להלן: " הסכם השותפות").

התובע השקיע כספים בפרוייקט, ומשהגיע סכום ההשקעה כדי 700,000$, התנה את המשך השקעתו בפרוייקט בהסכם נוסף שנחתם בין הצדדים ביום 18.9.02 אותו מכנה התובע " הסכם הערבות".

החברה נקלעה לגרעון תזרימי ונאלצה ללוות כספים מבנק מקומי כנגד שעבוד הפרויקט, ומשלא עמדה בהחזרתה, מימש הבנק את השעבוד ומכר את הפרוייקט לצד שלישי, וכל ההשקעה בו ירדה לטמיון.

טענות התובע

3.         התובע טוען כי הנתבע ו/או פאבל ניהלו את הפרויקט באופן רשלני, נמנעו מלהזרים לחברה את חלקם בהשקעה, וזאת הסיבה שהביאה לקריסתה.

לטענת התובע הנתבע ערב לו להחזיר את הסך של 800,000$, על פי האמור בהסכם הערבות. בסעיף 13 לכתב התביעה טוען הנתבע כי:

"על הנתבע להשיב לתובע את הסך של 3,440,000 ש"ח, בין היתר, מכח התחייבותו המפורשת בהסכם הערבות - נספח ד' לעיל, מכח חוק החוזים (חלק כללי) ו/או חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ו/או חוק הערבות ו/או כל דין אחר".

טענות הנתבע

4.         כפי שעולה מהסכם השותפות ומהסכם הערבות, מדובר בשותפות עסקית, אשר בשלב מסוים ביקש התובע מן הנתבע לחתום על הסכם נוסף לפיו כספים שיגיעו לחברה ו/או לנתבע יועברו ראשית לתובע עד לסך של 800,000$, ורק לאחר מכן יחולקו לשותפים.

לא מדובר כלל בערבות כעולה מן המסמך שנוסח על ידי בא כוחו של התובע עו"ד אלי חדד, ומכל מקום יש לפרשו לרעת המנסח.

התובע  העביר כספים לגרוזיה רק לאחר שקיבל מהנתבע את חלקו, ובסך הכל שילם הנתבע 200,000 דולר.

התובע טען כי היו לו עדים שהנתבע טען בפניהם כי הוא אחראי על הכספים, אולם לא הביא אף עד, חרף שמדובר באנשים העובדים עימו וקרובי משפחתו, לרבות אשתו.